הקוסמים
כיצד הצליחו בוגרי ישיבת מעלות למוסס את החומות הבצורות של בתי הספר החילונים וללמד שם יהדות. חשיפה לתנועת 'אל עצמי'.
ישי פרידמן
מעייני הישועה בהעלותך תשס"ט



כיצד הצליחו תלמידים מישיבת 'מעלות' למוסס את החומות הבצורות של בתי הספר החילוניים ולהעביר לאלפי תלמידים שם סדנאות ביהדות? עשרות בתי ספר פותחים את שעריהם למדריכי 'אל עצמי' וזוכים לשמוע סדנאות בנושאי יהדות, רומנטיקה, רישיון נהיגה (בראי היהדות, כמובן), התמודדות עם התמכרויות ואפילו הרב קוק. כנראה, כמו שאומר אחד הפעילים "בבסיס כולם רוצים יהדות".

"המורה, למה אנחנו צריכים ללמוד על כל המוחמדים שבעולם ולא על אברהם יצחק ויעקב?!" את השאלה-תמיהה הזאת שאל תלמיד בבית ספר חילוני למהדרין בסוף שיעור של יוני לחמי, מדריך ב'אל עצמי'. המורה, כמובן, הייתה בהלם.
יוני לחמי (25) תושב גבעתיים ובוגר ישיבת 'מעלות' הוא אחד המדריכים של תנועת 'אל עצמי'. מדי שבוע הוא מגיע לבית ספר ממלכתי באזור המרכז ומעביר סדנה של שעה וחצי בנושא יהדות. ולא רק לחמי זוכה "לדבר יהדות" עם עשרות תלמידים בשבוע, אלא בכל יום, ישנו בית ספר ממלכתי שבו מדריך או מדריכה מתנועת 'אל עצמי' ייכנסו לכיתה וילמדו ביחד עם התלמידים פרק ביהדות.
70 בתי ספר חילוניים כבר נפגשו עם הסדנאות של אנשי תנועת 'אל עצמי'. חצי מאותם בתי-ספר פועלים איתם על בסיס קבוע ומדי שבוע יש שיעור-סדנה של 'אל עצמי' לתלמידים. ישנם גם כמה בתי ספר ש"תפסו" כמה ממדריכי 'אל עצמי' ולא נתנו להם ללכת. אחרי מספר סדנאות בית הספר החליט להעסיק במשרה מלאה את המדריך. כך קרה עם אביעד בטש (24), סטודנט לכלכלה ומחשבים באוניברסיטת בר אילן, שהפך להיות מורה למורשת בבית ספר 'קלמן' ברמת השרון. בסוף השנה הוא קיבל כרטיס ברכה מהתלמידים: "לא נשכח שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", משפט שבטש אהב לשנן באוזני תלמידיו.

נטו נשמה
אז איך הצליחו אנשי 'אל עצמי' לעשות את הדרך הארוכה ולהיכנס למערכות הלימוד החילוניות וללמד יהדות מבלי להפחיד אף אחד ומבלי לנהל מלחמות יהודים מתישות? התשובה פשוטה: הרבה נתינה והשקעה, או כמו שהם קוראים לזה, "נטו נשמה", אבל עם הרבה מקצועיות והבנה של עולם החינוך.
ישנם עשרות נושאים בהם מטפלים מדריכי 'אל עצמי', החל מסדנאות לבר/ת מצווה ומערכי שיעור על חגים וזמנים ביהדות, דרך סדנא על רישיון נהיגה, תעודת זהות ואחריות, התמכרויות, אלימות, אהבה וזוגיות, חירות ועבדות, ועד לשיעורים העוסקים באנשי הציונות כמו הרב יצחק הכהן קוק, מנחם בגין, דוד בן גוריון ויצחק רבין.
'אל עצמי' הוקמה על ידי רבנים ותלמידים מישיבת 'מעלות'. הגוף הראשון שנקרא 'אל עמי בצפון' הוקם על ידי הרב ויצמן, ראש ישיבת 'מעלות'; הרב יוסי טוויל, מנהל העמותה, ורוני קריגר, שהוא הרוח החיה של הפעילות בצפון. היום, ישנה שלוחה של 'אל עצמי' גם באזור המרכז, אותה מרכזים עמי וצהלה כהן.
"זה לא מקרי שהפרויקט של 'אל עצמי' התחיל בישיבת 'מעלות'", אומר עמי כהן (31), בוגר הישיבה ומהפעילים הבולטים של 'אל עצמי', "בישיבה מדברים הרבה על הפצת התורה, על עשייה ועל תרגום של התורה לחיים. על היכולת להיות מסוגל להביא את התורה בכלים ברורים, נהירים ונעימים. הרב ויצמן מחדיר את זה מאוד חזק".
כהן הוא טיפוס לא שיגרתי. בנערותו למד בבית הספר החילוני "הריאלי" בחיפה. מאז ומתמיד היה דתי, גם בבית הספר היוקרתי בחיפה שם היה היחיד שחבש כיפה. אחר כך עבר לישיבת 'מעלות' כדי לברר לעומק את השאלות "שבערו" אצלו. עם הזמן הוא הבין שחינוך והסברה זה התחום שלו. אחרי שנתיים בהן לימד בישיבת רעננה, הוא התמסר לחלוטין לפרויקט של 'אל עצמי'.ביתו הפך למשרד של 'אל עצמי' באזור המרכז ואשתו מרכזת את הפעילות המשרדית: טלפונים, פגישות וניירת, "במסירות נפש גדולה", כפי שהוא מדגיש. בינתיים, הצליח כהן להתחבר לעשרות מנהלים, מורים ורכזי שכבות והדרכה בבתי הספר. ישנם בתי ספר שבהם הוא מעביר גם למורים הרצאות וסדנאות בתחומי חינוך והוראה.

גבר מי שמתגבר
נקודת המוצא של כהן היא שכולם, בסופו של דבר, רוצים יהדות. "גם אלה שמתנגדים מאוד בהתחלה, כשאתה מגרד קצת אתה רואה שיש הרבה דברים שהם היו מעוניינים להעביר לתלמידים. הסוגיה היהודית לא מטופלת בבתי הספר מחטיבות ביניים עד תיכונים, ובמשך הרבה שנים היא מוזנחת משום שהיא נתפסת כמאיימת, כדתית, כמחזירה בתשובה ובגלל זה לא מטפלים בה ובורחים להרבה נושאים אחרים שחלקם הזויים לחלוטין. כך, לא נוגעים ביהדות ולא מכירים אותה, ופה אנחנו נכנסים לתמונה. הקמנו תוכנית שמתאימה לתלמידים מכיתות ז' עד כיתות י"ב, שבהחלט יכולה לתת מענה לצרכים של בית הספר".
בנוסף לערכים מהעולם היהודי כמו ברבת מצווה וחגים, ישנו גם התחום של הערכים בנושאים כמו רישיון נהיגה והתמודדות עם התמכרויות. ציפי והפור, שאחראית על פיתוח התכנים והמתודיקה של מערכי הלימוד, אומרת שליהדות יש מה לומר גם על הכביש ואפשר להעביר סדנא בנושא הזה גם מהזוית היהודית: "הכביש יכול להיות מקום שבו עובדים על המידות. לדעת לדחות סיפוקים מהירים, לדעת לתת זכות קדימה ולהבין שהסבלנות משתלמת על הכביש במובן הזה שגם אני משתלם על ידי זה שאני עובד על המידות שלי ומצליח להתאזר בסבלנות".
כמו כן, ציפי והפור ועמי כהן הקימו תוכנית שנקראת "גבר מי שמתגבר" שעוסקת בהתמודדות עם אלימות מזווית יהודית.
שיעורים על חגים, למשל, זהו צורך גדול מאוד של בתי ספר. "אי אפשר להעביר כל שנה מכיתה ז' עד כיתה י"ב כמה זה יפה ונחמד לאכול תפוח בדבש ולהראות לתלמידים מה יש בראש השנה. בכיתה י' ו-י"א צריך כבר להעמיק יותר. צריך משהו מעבר ומבינים היום בהרבה מקומות שצריך לתת יותר מקום לעולם הרוחני והערכי של היהדות" אומרת ציפי והפור.

עם מגאפון בכיתה
אבל ישנו גם המקום של המצוקה. בתי הספר מתקשים מאוד לחנך תלמידים. יש אלימות, חוסר ובעיות משמעת, הפרעות בכיתות, זלזול בסמכות המורה ועוד אין ספור בעיות חינוכיות. פעילי 'אל עצמי' נפגשו כבר עם מורה שנכנסת עם מגאפון לכיתה או תופעות כמו נעילת הדלתות בהפסקה מחשש לגניבות או תלמידים שיושבים עם התיק על הגב מחשש ש'יסחבו' להם את החפצים. למורים אין זמן לדבר על ערכים בייחוד כשהם צריכים להגיש לבגרות או להספיק את החומר הנלמד. גם להורים אין זמן לעסוק יותר מדי בחינוך. יש עבודה, פרנסה, משכנתא ועוד שלל עיסוקים שמשאירים את התלמידים בריק ערכי ותרבותי. לואקום הזה נכנסים פעילי 'אל עצמי' ונותנים מענה לחיסרון שנוצר. וזה עובד. מדריך צעיר הוא הרבה פעמים יותר מסקרן ממורה ותיק. השיעור או הסדנא של 'אל עצמי' מוציאים את התלמידים מהשגרה המרובעת של המסגרת הנוקשה ופותחים חלון לעולם מסקרן יותר ופתוח יותר.
"יהדות היום זו לא מותרות", מסביר כהן, "יש מורים שאומרים לנו בפירוש: חייבים יותר יהדות בבתי הספר וכמובן מסייגים: 'לא שאנחנו רוצים שהתלמידים יחזרו בתשובה' אבל מיד ממשיכים ואומרים שבלי יהדות אין לנו מה לחפש כאן".

"אתה דווקא בסדר"
אבל לא הכול ורוד. הדרך להעביר סדנא ביהדות בבית ספר חילוני קשה ומייגעת. שכבה בבית ספר חילוני מורכבת לפעמים מ-12 כיתות ובכל כיתה 30 תלמידים. צריך למצוא את הרכזת החברתית של השכבה ולשכנע אותה שיש כאן משהו ששווה להשקיע בו. הפעילות של 'אל עצמי', חשוב להדגיש, היא לא בחינם, המדריכים מקבלים תשלום על הסדנאות ובית הספר משלם על הפעילות.
גם לא תמיד הסדנא מצליחה. לפעמים המורה קופצת ברגע שמתחילים להיכנס לעומק סוגיות נפיצות. מדריך שהעביר סדנא על יום ירושלים וציטט את דברי הרמטכ"ל מוטה גור שאמר "הר הבית בידינו" זכה ל"תיקון" מצד המורה שאמרה: "מוטה גור אמר 'הכותל בידינו' ואל תסית את התלמידים". מורה אחרת הסבירה למדריך מגודל פאות שהיא "שונאת דתיים" ואם היא הייתה יכולה "הייתי חותכת לך את הפאות". אחרי השיעור של המדריך היא אמרה לו את המשפט האלמותי: "אתה דווקא בסדר".
לפעמים קשה לחשוב על כל האפשרויות שיכולות להיות בשיעור. למשל, מדריך העביר שיעור על צה"ל וגיוס לצה"ל וזכה לתגובה במשוב: "השיעור היה מצוין אבל למה מביאים דוס משתמט שיסביר לנו על הצבא?". התלמידים ראו בחור דתי מזוקן עם כיפה גדולה, וחשבו, מה לו ולצה"ל? שיעורים על זוגיות מפי מדריכים צעירים זוכים לאי אמינות גבוהה בקרב המורים (בעיקר) שלא מבינים "איך בחור כל כך צעיר יכול להיות נשוי, הוא בטח ממציא בשביל המתודיקה". לכן, כדי למנוע תקלות, המדריכים משלבים סיפורים אישיים במהלך הסדנא שמתחילים במשפטים כמו "כאשר הייתי בצבא" או "אשתי אמרה לי פעם", כדי למנוע תקלות ואי הבנות.
בנוסף, לא כל הכיתות הומוגניות. מדריך שהעביר שיעור על סגולת ישראל בין העמים שם לב, פתאום, לשלט שהמורה מניפה: "יש פה שלושה לא יהודים, תירגע". לפעמים גם צריך להתמודד עם מורים פחות נחמדים. סדנא שאחת המדריכות העבירה על עבדות וחירות זכתה ל"הברקה" של אחת המורות שאמרה בזעף כי "נישואים זו העבדות הכי גדולה". לעתים קשה להשתלט על הכיתה או שהמדריך, תלמיד הישיבה לשעבר, לא מצליח לעשות את הסוויץ' ולהבין שהוא לא נמצא בישיבה וזה לא הזמן להתפלסף. אבל גם מה שנראה לפעמים ככישלון בתחילתו הוא למעשה הצלחה בשלבים מאוחרים יותר: "יש כיתות שהיינו בטוחים שלא הצלחנו ללמד אבל מיד אמרו לנו 'נו, מה אתה רוצה, ח'4 מופרעים, אתם צריכים לראות אותם עם המחנכת שלהם, אצלכם הם היו נהדרים ממש דובוני אכפת לי, תבואו שוב'", צוחק כהן.

סוף סוף, מהפכה
"המדריכים שלנו הם בהחלט מגניבים", משיב כהן לדבריי כי הם בוודאי צריכים להעביר את השיעור בצורה מיוחדת, אחרי הכל מדובר בכיתות עם שלושים תלמידים שצריכים להקשיב במשך שעה וחצי לשיעור, מעשה לא קל ופשוט. ציפי והפור משלבת בתוך מערכי השיעור סרטים, שירים ומעברים מעניינים, כל מה שצריך כדי לתפוס את הקשב של התלמידים. ליוני לחמי, המדריך מגבעתיים, יש שיטה מיוחדת לשבירת הקרח, הוא מתחיל בקסם: "אני אומר נעים מאוד שמי יוני לחמי ועכשיו אני רוצה להראות לכם קסם שהכנתי". 1:0 לטובתו.
"מדובר במהפכה" מסכם רוני קריגר, רכז 'אל עצמי' בצפון, "הפעילות שלנו התחילה עם עשרה בתי ספר והיום אנחנו עומדים עם שבעים בתי ספר ואין יום שאין בו פעילות. גם קריגר הוא בוגר ישיבת מעלות, עוד כשהוא היה בישיבה אמר לו עמי כהן חברו ש"הפעילות הזאת צריכה להיות מהפיכה בכל בתי הספר". כרגע, בוגרי ישיבת 'מעלות', בעזרת מדריכים מופלאים מכל הארץ, הגיעו בפעילותם עד למרכז שם הוקמה השלוחה של עמי כהן ברמת השרון. עכשיו הם מחכים לעבור לשלב הבא, להרחיב את הפעילות, ולמצוא את רכז דרום.


*ב-ה' אב יתקיים יום עיון להכשרת מדריכים של 'אל עצמי' ביד לבנים בנתניה פרטים בטלפונים למטה

טלפונים: אל עצמי: בצפון: 049978164
                        במרכז: 035471304
מייל: elatzmi@gmail.com



גרסה להדפסה

הוספת תגובה

1. כל הכבוד! אבל לא אתם המצאתם את הגלגל...
חיפאית
2. תגובה ל 1
אביעד
3. המהפכה האמיתית
תושב המרכז
4. אני מכיר את התנועה אין פשוט ברכה!!
מתן לקר
5. בטש - אין עליך
שמעון

האתר נבנה ע"י דף חדש